פסק-דין בתיק תא"מ 36610-08-10

1. לפני תביעה כספית ע"ס 4,385 ש"ח, שהוגשה בתחילה כבקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל ולאחר שהוגשה התנגדות וניתנה רשות להתגונן, הועבר העניין לדיון בסדר דין מהיר.

2. על פי כתב התביעה, התובעת, ובשמה הקודם "לומטלי עם משי בע"מ", היא חברה העוסקת בשיווק והפצה של מוצרי פלסטיק ומוצרי צריכה חד פעמיים, והנתבעת היא חברה שעיסוקה בשיווק וממכר של מוצרי מזון ומוצרי צריכה בחנות שהיא מנהלת בישוב אלון שבות. לטענת התובעת, במהלך שנת 2007 הזמינה הנתבעת מהתובעת מוצרים שונים, אך עד היום לא שולמה התמורה המגיעה לתובעת בגין הסחורה שסופקה לה ושבגינה נמסרו על ידי התובעת שתי חשבוניות מיום 1.6.07: חשבונית מספר 22673 ע"ס 2,116 ש"ח וחשבונית מס' 22674 ע"ס 2,252.40 ש"ח (להלן: " החשבוניות").

3. הנתבעת טענה, כי החוב בגין החשבוניות הנ"ל שולם במלואו במזומן למר רפאל אמסלם, שהיה שותף ובעל מניות בחברת "לוטמלי עם משי בע"מ", עוד בטרם ניתן פסק הבורר בבוררות שנערכה בין השותפים באותה חברה ושקבע פירוק השותפות.

4. בדיון שנערך ביום 7.12.11 נחקרו מטעם התובעת מר צחי בזיז (להלן: " בזיז"), מנהלה של התובעת, ומטעם הנתבעת מר ציון אסולין (להלן: " אסולין"), בעל המניות בנתבעת, ומר רפאל אמסלם (להלן: " אמסלם"), מי שהיה שותף ומנהל בתובעת (בשמה הקודם) ביחד עם מר צחי בזיז.

5. לאחר שבחנתי את העדויות והראיות מסקנתי הינה שדין התביעה להידחות. להלן נימוקי באופן תמציתי, כמצוות תקנה 214טז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

6. מהעדויות שבאו לפני עולה כי היחסים העסקיים בין חברת "לוטמלי עם משי בע"מ" לבין הנתבעת נמשכו לאורך שנים, כאשר היקף העסקאות עמד על עשרות אלפי שקלים בשנה. לטענת בזיז, הנתבעת הזמינה סחורה מהתובעת מאז שנת 2005 ועד סמוך לסיום מועד השותפות, בחודש מאי 2008, כאשר הקשר בין התובעת לאסולין, מנהל הנתבעת, נעשה באמצעות אמסלם בכל תקופת השותפות, בעוד בזיז לא פגש את אסולין ולא הכיר אותו באופן אישי. בזיז טען, כי אסולין לא שילם את סכום שתי החשבוניות והוא זוכה כיום לשיתוף פעולה של אמסלם, עקב רצונו של אמסלם לפגוע בו בשל היחסים העכורים בין השותפים לשעבר.

7. כאמור, טענת הנתבעת היא, כי הסכום הנקוב בשתי החשבוניות נשוא התביעה שולם במלואו במזומן לאמסלם. בתצהירו גרס אסולין, כי לאחר שאמסלם פרש מחברת "לוטמלי עם משי בע"מ", פנה אליו בזיז מספר פעמים וביקש להמשיך ולספק לנתבעת סחורה, אך הוא לא היה מעוניין. משסרב, פנה בזיז אל הנתבעת בדרישה לפרוע את שתי החשבוניות הנ"ל, אף שאלה שולמו זה מכבר. ביום 6.11.08 פנתה התובעת, באמצעות בא-כוחה, במכתב לנתבעת לשלם את החשבוניות. בסעיף 5 לאותו מכתב נרשם כי "במידה והחשבוניות הנ"ל שולמו כטענתכם למר רפי אמסלם, הרי שאותם כספים לא הגיעו לידי מרשתי ולכן באם אקבל מכם מכתב המאשר את תשלום הכספים למר אמסלם, כי אז מרשתי תפטור אותכם מחבותך לחובות הנ"ל". הנתבעת העבירה לתובעת, כדרישתה, מכתב בו מאשר אמסלם תשלום הסכומים הרשומים בחשבוניות הנ"ל, ואף על פי כן הגישה התובעת תביעתה שבנדון.

8. אמסלם, בעדותו, אישר קבלת הסכומים הנקובים בחשבוניות נשוא הדיון. לדבריו, הסכומים התקבלו במזומן והועברו לבזיז, שהיה אחראי על כספי לקוחות והיה עליו לעדכן בכרטסת החברה כי החוב שולם. לטענת אמסלם, הנתבעת פרעה את כל חובה לחברת לוטמלי עם משי בע"מ בגין סחורה שסופקה לה עד סוף אפריל 2008, מועד סיום השותפות, כאשר התשלום בגין החשבוניות ניתן לו הרבה לפני פסק דינו של הבורר בבוררות שנערכה בינו לבין בזיז.

9. טענותיו של בזיז לעניין החוב שנותר ואי פרעונן של החשבוניות הספציפיות נטענו באופן כללי וללא תימוכין. לא הוצגו מסמכים מלאים מהם ניתן ללמוד על ההתנהלות הכספית של התובעת מול הנתבעת. בזיז אישר כי לא עבד באופן אישי מול הנתבעת וכי אמסלם הוא שגבה כספים מהנתבעת וכאשר נשאל כיצד הוא יודע, אם כן, שלא הועברו כספים במזומן לאמסלם, כטענת הנתבעת, ענה "שלא סביר שרפי יהיה חובב בזיז, כשכל מטרתו להפיל אותי, ויטרח ויגבה כסף". טענה זו הינה בגדר השערה לכל היותר, אך גם לגופה אין בה ממש, שכן היא אינה מתיישבת עם העובדה שאמסלם המשיך לגבות כספים עבור החברה המשותפת עד למועד פירוקה, חודשים רבים לאחר המועד שבו, לטענת הנתבעת, שולמו החשבוניות. בזיז עצמו אישר כי עד לחודש מאי 2008 המשיך אמסלם לגבות כספים מלקוחות ולהעבירם לקופה המשותפת של התובעת (עמ' 8 לפרוטוקול, שו' 1-4). כן אישר בזיז, כי הנתבעת המשיכה לעבוד עם התובעת גם אחרי יוני 2007, מועד החשבוניות, וגם אחרי דצמבר 2007, המועד בו טענה הנתבעת כי שילמה את החשבוניות, ואף על פי כן אין כל טענה שלא שולמו חשבונות אחרים, כי אם ההיפך ("מה ששולם, שולם", טען בזיז בעדותו במענה לשאלות בעניין זה). יצויין, כי התובעת עצמה הציגה  שיק שניתן על ידי הנתבעת וזמן פרעונו 15.8.08, כאשר הן אסולין והן אמסלם העידו כי שיק זה ניתן לתובעת, באמצעות אמסלם, בסמוך לסיום השותפות במאי 2008. הנה כי כן, עד סמוך למועד פירוק השותפות גבה אמסלם כספים מלקוחות התובעת, לרבות מהנתבעת, ולפיכך טענתו של בזיז ש"לא סביר" שאמסלם יגבה עבורו כספים לאו טענה היא.

10. עדותו של אסולין, מנגד, היתה סדורה ונתמכה בראיות. אסולין הציג רישומים מתוך כרטסת הנהלת החשבונות של הנתבעת, דף שמוספר 39, ובו תשלומים שביצעה הנתבעת החל ממחצית חודש דצמבר 2007, ממנו עולה כי ביום 27.12 שולם ללוטמלי סך של 4,368 ש"ח בגין "2 ח-ן 06/07". בטור ההערות משמאל נרשמו מספרי שתי החשבוניות שבנדון. בחקירתו הסביר אסולין כי הרישום בטור ההערות הוא רישום מהעת הרלוונטית של מנהל החשבונות שלו אשר עובר על הרישומים, מצליב נתונים ורושם את מספרי החשבוניות. רישום דומה נעשה באותו מסמך ביחס לתשלומים רבים נוספים לספקים. מסמך זה, שנערך בזמן אמת, מעיד כי סכום החשבוניות שולם במזומן על ידי הנתבעת. לעניין אופן התשלום העידו העדים כולם, לרבות בזיז, כי בדרך כלל שילמה הנתבעת בעבור סחורה במזומן או בשיקים של לקוחות, ולפיכך אין כל דבר יוצא דופן בעובדה שהסכומים נשוא הדיון שולמו במזומן, כטענת הנתבעת.

11. נוכח עדותו של אסולין, שהיתה מהימנה עלי, כאשר היא נתמכת ברישומים מזמן אמת לעניין ביצוע התשלום בגין החשבוניות ואליה מצטרפת הודאתו של מנהל התובעת באותה עת כי קיבל את התשלום לידיו, מסקנתי היא כי עלה בידי הנתבעת להוכיח כי פרעה את החוב בגין החשבוניות ולפיכך התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ש"ח.

ניתן היום, ט"ו כסלו תשע"ב, 11 דצמבר 2011, בהיעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: